מיוחס נ' נדל"ן נט - מאגרי מידע מתקדמים בע"מ ואח'

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק דין מיום 20.11.13 ואשר במסגרתו אושר הסדר פשרה אליו הגיעו הצדדים.

במסגרת המרצת פתיחה זו עתר המבקש לפסק דין הצהרתי שלפיו הופר הסכם בעלי מניות אשר נכרת ביום 30.1.11 בינו לבין המשיבים 2 – 4 ושלפיו יוסדה ופעלה החברה, המשיבה 1. המרצת הפתיחה הוגשה גם כנגד משיבה נוספת, בינת מערכות תוכנה בע"מ, אלא שביחס אליה הושגה הסכמה ביום 3.12.12, ונותרו להכרעה המחלוקות שבין המבקש למשיבים המנויים בכותרת החלטה זו.

בתום הדיון אשר התקיים ביום 7.10.13 הוצעה לצדדים הצעת פשרה ליישוב המחלוקות נשוא המרצת פתיחה זו, ואשר כוללת, בתמצית, העברת הזכויות לתובע במערכת לאיסוף וסידור נתונים על מכירות נדל"ן מאתר רשות המיסים, וכן שיתוף פעולה בהגשת תביעה נגד צד ג' כלפיו נטען שהפר הסכם עם המשיבה 1 בקשר לשימוש באותה מערכת. הצדדים הוזמנו לשקול את ההצעה אך במקביל גם הוקצבו להם מועדים להגשת סיכומים.

בהודעה מיום 24.10.13 הודיע המבקש על הסכמתו להצעת הפשרה אך הוסיף סייג שלפיו, מאחר והמשיבים טרם השיבו להצעה, הרי שהסכמתו "מותנית בהסכמת המשיבים בתוך 14 יום מהיום". 25 ימים לאחר מכן, בהודעה מיום 18.11.13, הודיעו המשיבים על קבלת הצעת בית המשפט אך בלא כל התייחסות לסייג שהוסיף המבקש להסכמתו הוא כאמור.

ביום 20.11.13 ניתן פסק דין אשר למעשה נותן תוקף להצעה שהועלתה בהחלטה מיום 7.1013 ובו ביום הוגשה בקשה זו לביטול פסק הדין.

לטענת המבקש, הסכמתו להצעת בית המשפט סויגה בתנאי שהסכמת המשיבים תינתן בתוך 14 יום, ולא בכדי סויגה אלא בשאיפה להימנע מהוצאות נוספות הכרוכות בשקידה על הסיכומים במועד שקצב בית המשפט. כיוון שהמועד שהוקצב חלף והסכמה לא ניתנה, הרי שהסכמת המבקש פקעה וכך, טוען המבקש, גם הובהר לב"כ המשיבים בשיחה שהתקיימה ביום 18.11.13, שיחה שהסתירו המשיבים בהודעתם.

המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענת המשיבים, בית המשפט לא קצב מועד למסירת התייחסות להצעת הפשרה וממילא שהודעתם נמסרה במועד בו נמסרה בשל התלבטותם ביחס אליה. המשיבים טוענים שאותה מגבלת זמן שהגביל המבקש בהודעתו איננה מחייבת אותם ומכיוון שלא הודיע לבית המשפט שהוא חוזר בו, אין הוא יכול לעשות כן כעת.

ככלל, משניתן פסק דין בהסכמה ומבקשים לבטלו בטענות לפגמים בהליך בו ניתן, הדרך בה יש לנקוט הינה הגשת ערעור על פסק הדין (א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 345). עם זאת, המקרה נשוא בקשה זו איננו מקרה רגיל בו תוקפים את ההליך, אלא מתבסס על הטענה שההליך שגוי מיסודו שכן התבסס על הסכמה שלא ניתנה כלל.

עיון בהודעה אשר הגיש המבקש ביום 24.10.13 מראה שיש ממש בטענה זו. אומנם, ההצעה אשר הוצעה לצדדים על ידי בית המשפט ביום 7.10.13 לא הוגבלה בזמן, אולם ההסכמה שהביע המבקש הוגבלה גם הוגבלה ל- 14 יום, דהיינו עד ליום 7.11.13. למעשה, לפי הודעת המבקש מיום 24.10.13 הסכמתו "פקעה" ועברה מהעולם ביום 7.11.13. ניתן גם לראות את הודעת המבקש כהצעה חדשה, הצעה שאותה יכולים היו המשיבים לקבל (עד 7.11.13) או לדחות.

ואם כך, בעת שניתן פסק הדין ביום 20.11.13 לא הייתה עוד כלל הסכמה של המבקש להצעת בית המשפט ופסק הדין כמוהו כפסק דין שניתן במעמד צד אחד, על יסוד עמדת המשיבים בלבד ובלא הסכמת המבקש. וזו שגגה שאין מקום להותיר בלא שתתוקן.

זאת ועוד, מבקשה זו מסתבר שיומיים בטרם הוגשה הודעת המשיבים נתקיימה שיחת טלפון ובמהלכה הבהיר המבקש שהסכמתו איננה עוד בתוקף. המשיבים בתגובתם מאשרים קיומה של שיחה זו ואינם מכחישים את תוכנה (סעיף 6.5 בתגובת המשיבים). ניתן היה לצפות איפוא שדבר קיום השיחה יבוא לכדי ביטוי בהודעת המשיבים, אפילו אינם מסכימים לתוכן דבר המבקש. אפשר ולו עשו כן הייתה נמנעת הטעות והתדיינות מיותרת זו.

לפיכך, משהתברר כי לפי הודעת המבקש מיום 24.10.13 פקעה הסכמתו ביום 7.11.13; ומשהסתבר כי לאחר שפקעה ההסכמה לא ניתנה למבקש כלל ההזדמנות להתייחס להודעת המשיבים מיום 18.11.3 במסגרתה הסכימו הם להצעה – הרי שפסק הדין שניתן ביום 20.11.13 כמוהו כפסק דין שניתן בהיעדר תגובת המבקש וככזה בסמכות בית המשפט לבטלו לפי תקנה 201 בתקנות סדרי הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

אשר על כן אני נעתר לבקשה ומורה על ביטול פסק הדין מיום 20.11.13. בירור המרצת הפתיחה ימשך. סיכומי המבקש יוגשו עד ליום 5.1.14; סיכומי המשיבים יוגשו עד ליום 16.2.14; סיכומי תשובה יוגשו עד ליום 9.3.14.

אינני מוצא מקום לחיוב בהוצאות בגין בקשה זו.

לתז"פ לכתיבת פסק הדין ביום 9.3.14.

ניתנה היום, ט"ו טבת תשע"ד, 18 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: